סרוסי נ' אזרד, עו"ד ואח'

בפני

כב' השופטת רים נדאף

התובעת

אורטל סרוסי

נגד

הנתבעים

1. מאירה אזרד, עו"ד

2. ישראל מושקוביץ

3. שילה דה בר - ידיעות אחרונות

החלטה

התובעת הגישה בקשה למתן צו המורה לנתבע מס' 2 להשלים את תשובותיו לשאלון שנשלח אליו על ידה.

לטענת התובעת הוא השיב ב- " לא רלוונטי " לשאלה מס' 9.2 לשאלון שזו לשונה :

" מי מסר לידך עותק כתב התביעה"

התובעת טענה כי לאור הוראות סעיף 11(א) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 , ברור כי השאלה מי מסר עותק כתב התביעה לעיתון, שעה שאותו אחד עשוי לשאת באחריות פלילית ואזרחית לפרסום, הינה מאוד רלוונטית להליכים דנן, לפיכך אין לקבל את התשובה שנתן נתבע מס' 2 להעדר רלוונטיות לשאלה.

היא טוענת עוד כי הוא השיב ב- " לא רלוונטי" לשאלה מס' 23 שלשונה :

" מה מכל המיוחס לאורטל סרוסי בכתב התביעה נשוא הכתבה הינו אמת"

לטענתה תשובה לשאלה זו חיונית להגנתה כי הדבר שפורסם היה אמת.

נתבעים מס' 2 ו- 3 התנגדו לבקשה וטענו לחיסיון עיתונאי בקשר לשאלה 9.3 , במיוחד לאור טענת ההגנה של הנתבעים להעדר יריבות בשל העובדה שהתובעת אינה מזוהה לא בשמה ולא בפרטים מזהים אחרים בפרסום נשוא התביעה.

הנתבעים טענו כי ניתן יהיה להידרש לשאלת החיסיון רק לאחר שהתובעת תחצה את משוכת היריבות, והדבר מתקשר לאלמנט "החיוניות" וגם לאלמנט "המהותיות" במבחן המשולש שנקבע בב"ש 298/86 ציטרין נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(2) 337.

אם יוחלט לטענתם להסיר את החיסיון, ובהמשך ההליך יתברר שכלל אין יריבות בין הצדדים בשל העדר הזיהוי של התובעת בכתבה נשוא התביעה, הרי שהתובענה תידחה, ובמקרה כזה לשווא הורה בית המשפט על פגיעה בחיסיון עיתונאי.